אלימות במשפחה היא נושא שקשה לדבר עליו, ולכן רבים חוששים לשאול או לפנות לעזרה - גם כשברור להם שמשהו לא בסדר. אלימות במשפחה אינה רק אלימות פיזית. היא יכולה להתבטא גם במילים, בשליטה, בבידוד חברתי ובפגיעה כלכלית, וההשפעה הנפשית שלה על מי שחווה אותה - ולעיתים גם על הסובבים אותו - עמוקה ומתמשכת. במאמר זה נסביר מהי אלימות במשפחה, איך היא משפיעה על הנפש, ואיך אפשר לקבל תמיכה.
מה נחשב לאלימות במשפחה?
אלימות במשפחה כוללת מגוון התנהגויות שמטרתן לשלוט, להפחיד או לפגוע בבן או בבת הזוג, בילד, או בקרוב משפחה אחר. בין הסוגים הנפוצים:
- אלימות פיזית - דחיפות, מכות, זריקת חפצים, כל פגיעה בגוף.
- אלימות נפשית ומילולית - השפלה, איומים, ביטול, זלזול חוזר ונשנה.
- שליטה וכלכלית - מניעת גישה לכסף, מעקב, הגבלת יציאה מהבית או קשר עם משפחה וחברים.
- אלימות מינית - כל מגע או פעולה מינית ללא הסכמה חופשית.
- הזנחה - אי-מתן טיפול, תשומת לב או צרכים בסיסיים, לרוב כלפי ילדים או קשישים.
לעיתים קרובות סוגי האלימות הללו מתערבבים, והמעגל מתגבר בהדרגה - מה שמקשה לראות אותו בזמן אמת.
ההשפעה הנפשית של אלימות במשפחה
חשיפה לאלימות, כקורבן או כעד לה (למשל ילד שגדל בבית אלים), עלולה להשפיע על הבריאות הנפשית בטווח הקצר והארוך. בין ההשפעות השכיחות: חרדה מתמשכת, דיכאון, תסמינים של טראומה, קושי באמון בזוגיות עתידית, ותחושות של בושה ואשמה שלעיתים אינן קשורות בכלל למציאות - שכן האחריות לאלימות היא תמיד של מי שבוחר להפעיל אותה, לא של מי שחווה אותה.
סימנים שכדאי להיות מודעים להם
לעיתים קשה לזהות אלימות, גם כשחווים אותה. כמה סימנים שיכולים להעיד על מצב בעייתי בזוגיות או במשפחה:
- פחד מתמשך מתגובת בן/בת הזוג או קרוב המשפחה.
- תחושה שצריך "לדרוך על קליפות ביצים" כל הזמן בבית.
- בידוד הדרגתי מחברים ומשפחה.
- תלות כלכלית שמשמשת כאמצעי שליטה.
- הרגשה שהערכים העצמיים נשחקים עם הזמן.
למה קשה לצאת ממצב של אלימות
אנשים רבים שחווים אלימות במשפחה נשארים במצב לאורך זמן, מסיבות מורכבות: חשש מתגובת האלים, תלות כלכלית או רגשית, דאגה לילדים, קשיי הישרדות יומיומיים, ולעיתים גם תקווה שהמצב ישתנה. אין בזה שום דבר שמעיד על חוסר ביכולת או על אשמה - זהו דפוס שמוכר מאוד ומטפלים מקצועיים מכירים אותו ויודעים לעבוד איתו בעדינות ובלי שיפוטיות.
איך טיפול נפשי יכול לעזור
טיפול נפשי, בין אם פרטני ובין אם קבוצתי, יכול להיות מקום בטוח לעבד את החוויה, להבין את הדינמיקה שהתפתחה, ולבנות מחדש תחושת ביטחון עצמי וביטחון בעולם. מטפלים שמתמחים בטראומה ובאלימות במשפחה יכולים לעזור גם בתהליך של קבלת החלטות (כמו פרידה או מעבר דיור), בלי להפעיל לחץ וללא שיפוטיות, בקצב שמתאים לאדם עצמו. במקרים שבהם ילדים מעורבים, טיפול מתאים לגיל יכול לעזור להם לעבד את מה שחוו ולבנות מחדש תחושת ביטחון.
מה עושים אם אתם או מישהו קרוב במצב של אלימות
אם אתם או מישהו שאתם מכירים נמצאים במצב של אלימות במשפחה, חשוב לדעת שיש לאן לפנות, בכל שעה:
- במצב של סכנה מיידית - יש לפנות למשטרה בטלפון 100.
- הקו החם הלאומי למניעת אלימות במשפחה של משרד הרווחה, פעיל 24/7: 1-800-220-000.
- לתמיכה רגשית ושיחה דחופה בכל עת - ער"ן, בטלפון 1201 (גם בצ'אט).
- אפשר גם לפנות למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, שיכולה להפנות לסיוע משפטי, מקלט או תמיכה נוספת.
מעבר לפנייה הראשונית, טיפול נפשי מתמשך הוא כלי חשוב בתהליך ההחלמה. אפשר למצוא מטפל/ת מתאימים מתוך המאגר של Shoptherapy כאן, ולהתחיל בתהליך בקצב ובדרך שמתאימים לכם.
הערה: המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו תחליף לאבחון, ייעוץ משפטי או טיפול מקצועי. אם אתם או מישהו קרוב במצב של מצוקה או סכנה, פנו ללא דיחוי לער"ן בטלפון 1201, לקו החם למניעת אלימות במשפחה 1-800-220-000, או למשטרה בטלפון 100.