מה זו פגיעה עצמית ולמה מתבגרים פונים אליה
פגיעה עצמית (self-harm) היא פעולה מכוונת שבה אדם פוגע בגופו שלו כדרך להתמודד עם כאב רגשי עז, מצוקה קשה, תחושת ניתוק, בושה עצמית או ריקנות. חשוב להבין: במקרים רבים זו אינה ניסיון אובדני אלא דרך – קשה ולא בריאה – לפרוק כאב רגשי עז, בושה, כעס עצמי או תחושת ריקנות שקשה לתאר. עם זאת, ההתנהגות מסוכנת בסיכון מוגבר למצוקה נפשית ודורשת תשומת לב וטיפול מקצועי.
סימני אזהרה שכדאי להכיר
הורים ומבוגרים משמעיים לעיתים שמים לב לשינויים עדינים כאלה:
- לבישה עם שרוולים או חליפות ארוכים במיוחד בחם, או הימנעות מלהתרים עם שרוול קצר.
- סימנים בלתי מוסברים על הגוף שחוזרים באופן תכוף, או ליבה מאד קטנה להסבר הגיוני שנתן.
- נסוגרות, ירידה פתאומית במצב הרוח או היעלמות מחברים ומשפחה.
- שימוש מוגזם בכלים חדים, סכינים או חדים (בלי הקשר לצורך מעשי מבורר).
- דיבורים על תחושת חסרת ערך, בושה עצמית או רצון להענש על עצמם.
- ירידה פתאומית בתפקוד בית הספר או בהישגים חברתיים.
מה עומד מאחורי ההתנהגות
ברוב המקרים, פגיעה עצמית נקשרת לתחושות קשים שהמתבגר/ת לא יודע איך לעבד אחרת: חרדה, דיכאון, ביטוי עצמי, בדידות חברתית או כעס שאין לו פיתה אחרת. בני נוער מדווחים מדגישים שזהו לא בהכרח ניסיון אובדני, אלא דרך להרגיש משהו – עצמם או המצב המצריך מאדי. זהו המקום שבו פנייה מקצועית – לא הענשה או הפחדה – עושה את ההבדל.
איך הורים יכולים להגיב
מה כדאי לעשות
- הישארו רגועים – תגובה של בהלה או זעזוע מהססית רק את הרצון לשתף.
- הקשיבו בלי שיפוטיות – אמרו שאתם לשם ושהוא/יא לא לבד/ה בזה.
- פנו לעזרה מקצועית – פסיכולוג/ית ילדים ומתבגרים, קופ"ס או רופא/ה משפחה.
- הישארו מעורבים – הטיפול לוקח זמן, והנוכחות שלכם חיונית לתהליך.
מה חשוב להימנע ממנו
- אל תגיבו בכעס, באיום או בענישה – תגובות קיצוניות עלולות להרחיק את הנער/ה עוד יותר.
- אל תתעלמו מהנושא ואל תנסו "לפתור" במערכת אולטימטום – זה דורש תהליך מיומי ואוזן.
- אל תתעלמו מהנושא – גם אם הפצעים או לא מבינים אותה לגמרי, היא חלק אמיתי מהמצוקה של הנער/ה נכון להסתיר אותה.
מתי זה דחוף – ואיך לפנות לעזרה מיידית
אם הפגיעה העצמית מלווה במחשבות על מות, אם יש פציעה שממשית חריגה או אם אתם חוששים שהמצב אינו בטוח לרגע אחד – זו מצב דחוף שאין להמתין בו. ניתן לפנות בכל שעה, יום ולילה, לער"ן בטלפון 1201 (זמין 24/7, גם בצ'אט ער"ן באתר האינטרנט), או לפנות לחדר מיון או למוקד חיובום בטלפון 100. אל תישארו עם זה לבד – פנייה מוקדמת לאיש מקצוע היא הצעד החשוב ביותר שאתם יכולים לעשות עבור הנער/ה שלכם.
לא צריך להמתין מצב חירום כדי לפנות לאיש מקצוע – ברגע שכולל ביתוגים או סימנים מקדימים כדאי לפנות לשיחה עם פסיכולוג/ית ילדים ונוער. אפשר למצוא מטפל/ת מתאימים מתוך המאגר של Shoptherapy כאן.
המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול מקצועי. במקרה של מצוקה או סכנה מיידית, יש לפנות לאיש מקצוע או לשירותי החירום מיד.