רפואים, אחיות, פרמדקאים וצוותי סיעוד ניצבים מדי יום באחריות על חיי אדם, לעיתים בתנאים של עומס מטופלים גבוה, תקנים אנושיים וזמן התאוששות מוגבל. מחקרים בעולם מצביעים שיעורים גבוהים במיוחד של שחיקה בקרב אנשי הצוות הרפואי, ובישראל המצב מחמיר לעיתים בעיתות מצב חירום ומצבי עומס מיוחדים על מערכת הבריאות.
מה מיוחד שחיקה בקרב אנשי רפואה
בניגוד לשחיקה במקצועות אחרות, אנשי רפואה מתמודדים באופן תכוף עם חשיפה לסבל, מחלה ואבדן של אחרים. שחיקה רגשית מתמשכת – תחושת ריקנות, אדישות וחוסר יכולת להגיב רגשית – עלולה להוביל לתחושת 'הפרדה' מהעבודה ומהמטופלים, ירידה בתחושת המסוגלות ואובדן לעבודה שפעם הייתה משמעותית.
גורמים מיוחדים למקצוע הרפואי
- משמרות ארוכים וחוסר שינה – פוגעים בשעות לא שגרתיות שפוגעים ביכולת הריכוז וקבלת ההחלטות.
- חשיפות למצבי מצוקה וראיית סבל – התמודדות חוזרת עם משברי משפחות, פעמים באובדן מטופלים או באלימות מצבים מסכנים.
- החלשה רגשית – הצורך לשמור על מרחק מקצועי מוביל לתחושת ניתוק מהמטופלים ומהצוות.
- תנאי עבודה מורכבים – כוח אדם מצומצם, משמרות בירוקרטיה ומצבי חירום שמעצימים עומס אירוע.
תסמינים לזיהוי
- תשוש עד לתשיש פיזי שלא משתפרת למאמץ שעות העבודה.
- קושי ריכוז וניתוק רגשי כלפי מטופלים.
- תחושת ציניות, אדישות או חוסר-אונים כלפי משמרות.
- קושי להירדם בלילה ומחשבות שחוזרות על מטופלים בשעות הפנאי.
מה עוזר – ברמה אישית ומערכתית
ברמה האישית, טיפול נפשי - בין אם מדובר בייעוץ פרטני מקצועי או בתהליך טיפולי מלא - יכול לעזור לעבד את העומס, לבנות מחדש גבולות מקצועיות ולמצוא דרכים להתמודד עם העומס הרגשי של העבודה. כמה מקומות עבודה במערכת הבריאות בישראל מפעילות כיום תמיכה נפשית ייעודית לצוות הרפואי, וכדאי לבדוק אם קיימת אפשרות כאלו במקום העבודה.
לסיכום
מי שמטפל באחרים זקוק גם לטיפול ולתמיכה, וזיהוי מוקדם של שחיקה הוא צעד משמעותי של טיפול עצמי ולא סימן לחולשה. אפשר למצוא מטפל/ת מתאים מתוך המאגר של Shoptherapy כאן.
תוכן מאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו תחליף לאבחון, הערכה או טיפול מקצועי. בכל מקרה של מצוקה נפשית מומלץ לפנות לאיש מקצוע מוסמך.
אם את/ה חווה מחשבות קשות על עצמך או מצוקה נפשית חריפה, אנא פנה/י לעזרה מיידית: ער"ן בטלפון 1201 (זמין 24/7, גם בצ'אט), או למוקד החירום הארצי 100.