בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית במספר המבוגרים שמתגלים כעל הרצף האוטיסטי רק בבגרותם - לעיתים בשנות ה-30, ה-40 ואף מאוחר יותר. רבים מהם מגיעים לאבחון אחרי שנים של תחושה ש"משהו שונה בהם" מבלי שידעו להגדיר מה.
מה זה אוטיזם בגיל הבוגר?
הרצף האוטיסטי (Autism Spectrum) הוא מצב התפתחותי שמשפיע על האופן שבו אדם חווה ומתקשר עם העולם - בעיקר בתחומי התקשורת החברתית, העיבוד החושי והצורך בעקביות ובשגרה. אוטיזם הוא מצב לכל החיים ולא "מתחיל" בבגרות - אך לעיתים קרובות הוא נשאר בלתי מאובחן עד שלב מאוחר, במיוחד בקרב אנשים עם יכולות קוגניטיביות וחברתיות גבוהות יחסית שלמדו "לפצות" על הקשיים.
סימנים נפוצים אצל מבוגרים
- קושי בפנוי רמזים חברתיים עקיפים (טון דיבור, שפת גוף, אירוניה)
- תחושת תשישות קשה לאחר אירועים חברתיים, גם כאלה שעברו "בסדר" למראית עין
- רגישות חושית - לרעש, אור, מרקמים או ריחות מסוימים
- צורך חזק בשגרה וקושי משמעותי בהתמודדות עם שינויים פתאומיים
- תחומי עניין עמוקים וממוקדים מאוד
- תחושה מתמשכת של "להיות אחר/ת" או "לא להתחבר" לסביבה החברתית, גם בלי לדעת להסביר למה
מה זה "מסכה" חברתית (masking)?
רבים מהמבוגרים שמתגלים מאוחר - ובמיוחד נשים - פיתחו עם השנים אסטרטגיות של "מסכה": חיקוי מכוון של התנהגויות חברתיות "מקובלות", הסתרת תחומי עניין או תגובות חושיות, והתאמצות מתמדת להיראות "כמו כולם". המסכה הזו יכולה להיות מתישה נפשית, ולעיתים קרובות לחרדה, לדיכאון ולתחושת שחיקה שמתפתחים לצידה.
למה האבחון מגיע לעיתים מאוחר?
כמה גורמים תורמים לכך: בעבר הידע המקצועי על אוטיזם היה מצומצם יותר וממוקד בעיקר במאפיינים "קלאסיים" ובולטים יותר אצל ילדים; מיסוך חברתי מוצלח, במיוחד בקרב נשים ובנות, מוביל לכך שהקושי "לא נראה" מבחוץ; ולעיתים תסמינים נלווים כמו חרדה או דיכאון מקבלים התייחסות בפני עצמם, מבלי לזהות את התמונה המלאה שעומדת בבסיסם.
תהליך האבחון
אבחון אוטיזם במבוגרים מתבצע על ידי פסיכולוג/ית או פסיכיאטר/ית בעל/ת הכשרה מתאימה, ובדרך כלל כולל שאלונים מובנים, שיחה מעמקה על ההיסטוריה ההתפתחותית וההתנהגותית, ולעיתים גם שיחה עם בני משפחה שמכירים את האדם מילדות.
מה קורה אחרי האבחון?
אוטיזם אינו "מצב שמטפלים בו" במובן של ריפוי - הוא חלק מהאופן שבו אדם חווה את העולם. עם זאת, אבחון יכול להביא הקלה משמעותית: הבנה עצמית טובה יותר, הסרת האשמה העצמית על קשיים שהיו קיימים מילדות, ונגישות לכלי תמיכה מתאימים. טיפול נפשי יכול לסייע בכמה מישורים:
- עיבוד רגשי של השנים שבהן הקושי לא הובן או טופל
- פיתוח כלים להתמודדות עם עומס חושי וחברתי
- טיפול בתסמינים נלווים כמו חרדה, דיכאון או שחיקה מ"מסכה" מתמשכת
- שיפור התקשורת במערכות יחסים קרובות, כולל זוגיות ומשפחה
לסיכום
אבחון אוטיזם בגיל הבוגר יכול להיות רגע משמעותי של הבנה עצמית, ולא "תווית" שצריך להתבייש בה. אם אתם מרגישים שיש משהו שלא קיבל מענה מספיק עד כה, פנייה לאיש מקצוע יכולה להיות צעד ראשון טוב.
אפשר למצוא מטפל/ת מתאימים מתוך המאגר של Shoptherapy כאן.
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון או טיפול מקצועי. אם אתם חווים מצוקה נפשית, מומלץ לפנות לאיש מקצוע מוסמך. במקרה של מצוקה נפשית חריפה, ניתן לפנות בכל עת לער"ן בטלפון 1201 (זמין 24/7, גם בצ'אט), או למוקד החירום 100.