הורים רבים שמים לב בשנות החיים הראשונות לכך ש'משהו שונה' בהתפתחות של הילד/ה שלהם - אולי בתקשורת, במשחק או בתגובה לסביבה. לעיתים זה אכן קשור לאוטיזם (הפרעה בספקטרום האוטיסטי, ASD), ולעיתים זה נובע מגורמים אחרים. בכל מקרה, ככל שהאבחון וההתערבות מוקדמים יותר, כך גדל הסיכוי לתמוך בהתפתחות הילד בצורה הטובה ביותר. במאמר זה נעבור על סימנים מוקדמים, תהליך האבחון ואפשרויות התמיכה הקיימות בישראל.
מה זה אוטיזם?
אוטיזם הוא הפרעה התפתחותית-נוירולוגית שמשפיעה בעיקר על תקשורת חברתית, על אופן הקשר עם הסביבה ועל דפוסי התנהגות וחשיבה. היא נקראת 'ספקטרום' כי היא מתבטאת במנעד רחב מאוד - מילדים שזקוקים לתמיכה אינטנסיבית ועד ילדים בעלי שפה ויכולות קוגניטיביות תקינות, שהקושי שלהם מתבטא בעיקר בהיבט החברתי והרגשי.
סימנים מוקדמים לפי גיל
חשוב לזכור: לא כל ילד/ה שמראה סימן אחד או שניים 'באוטיזם', וההתפתחות התקינה מגוונת מאוד. עם זה, כדאי לשים לב אם מספר סימנים חוזרים ונמשכים בזמן:
- עד גיל שנה: מעט קשר עין, לא מגיב/ה לשמו/ה, לא מחייך/ת בחזרה, לא 'משתף/ת' התרגשות (לא מצביע/ה על דברים כדי להראות להורה).
- גיל 1-2: עיכוב בהתפתות השפה, חזרתיות על מילים או משפטים (אקוללליה), משחק חזרתי (לדוגמה סידור צעצועים בשורה מקום משחק דמיוני), רגישות חושית חריגה לרעשים, מגע או טעמים.
- גיל 2-4: קושי במשחק משותף עם ילדים אחרים, התעקשות חזקה על שגרות ונוהלים, תנועות גוף חזרתיות (נפנוף ידיים, ריצה במעגלים), קושי בהבנת רגשות של אחרים.
מתי לפנות להערכה?
אם ההורים, הגננת או רופא/ת הילדים מזהים כמה מהסימנים האלה, אין צורך 'לחכות ולראות' - הפנייה המוקדמת לא מחייבת תווית, אלא פותחת דלת להערכה. בישראל אפשר לפנות לטיפת חלב, לרופא/ת ילדים, למכון התפתותי או ישירות לאבחון פסיכולוגי/פסיכיאטרי מוסמך.
תהליך האבחון
האבחון כולל בדרך כלל שיחה עם ההורים, תשאול התפתוחתי מפורט, ותצפית מובנת על הילד/ה (לרוב באמצעות כלים סטנדרטיים כמו ADOS). בחלק מהמקרים משתתפים בתהליך גם קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק ופסיכולוג/ית התפתותי/ת, כדי לקבל תמונה מלאה.
אפשרויות תמיכה וטיפול
- טיפול התנהגותי (כגון ABA): עוזר בפיתוח מיימנויות תקשורת, חברתיות והתנהגותיות.
- ריפוי בעיסוק: מתמקד בוויסות חושי, במוטוריקה ובמיימנויות יום-יום.
- קלינאות תקשורת: מסייעת בפיתוח שפה ותקשורת, מילולית ולא-מילולית.
- הדרכת הורים: כלים מעשיים להורים כיצד לתקשר ולהגיב בצורה שתומכת בהתפתות הילד/ה.
- תמיכה רגשית למשפחה: התמודדות עם אבחון של ילד/ה יכולה להיות מאתגרת רגשית גם להורים, ולעיתים כדאי גם להם ליווי נפשי.
טיפ להורים
האבחון הוא כלי שנועד לעזור, לא 'תווית' שמגדירה את הילד/ה. ילדים רבים על הספקטרום, עם תמיכה מתאימה ומוקדמת, מתפתחים ומשתלבים בצורה טובה מאוד. הדבר החשוב ביותר הוא לא להישאר לבד עם השאלות - לא לגבי האבחון, ולא לגבי ההתמודדות היומיומית.
אם אתם הורים שמתמודדים עם שאלות סביב התפתות הילד/ה, או זקוקים לליווי רגשי לעצמכם בתהליך, אפשר למצוא מטפל/ת מתאימים מתוך המאגר של Shoptherapy כאן.
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון או טיפול מקצועי. במקרה של חששות התפתותיים, מומלץ לפנות לרופא/ת ילדים או לאיש/אשת מקצוע מתאים/ה.