יש רגעים שבהם העולם סביבנו פתאום מרגיש 'לא אמיתי', או שאנחנו עצמנו מרגישים רחוקים, כמו מצפים על חיינו מהצד. תחושות כאלה מכונות דיסוציאציה: מערכת הגנה נפשית שבה המוח 'מנתק' מבין מחשבות, תחושות גוף, זכרון או תחושת הזהות, כדי להגן על עצמנו מעומס רגשי שקשה לשאת.
מה זה בדיוק דיסוציאציה?
דיסוציאציה היא מונח ספקטרום שכולל דרגים של עוצמה. השתיים הנפוצות הנפוצות:
- דפרסונליזציה – תחושת ניתוק מהעצמי – תחושה שהגוף, המחשבות או הרגשות לא מרגישים 'אמיתיים', כאילו מצפים בעצמם מבחוץ.
- דריאליזציה – תחושת ניתוק מהמציאות – הסביבה נראית מעורפלת, מערפלית או כמו בחלום, וקשה להרגיש שהיא 'אמיתית'.
- פיעטור בזמן ובמקום – קשי במעקב אחרי שעה, תחושה שהזמן 'נעלם' או שהסביבה זרה.
- תחושת אוטומטי – עשיית פעולות שגרתיות מבלי תחושת מלאה של נוכחות.
מה גורם לדיסוציאציה?
דיסוציאציה היא לעיתים מנגנון הגנה של המוח מפני לחץ או טראומה, בדומה לאופן שבו המוח 'מכבה' את החוש הרגשי כדי לשרוד על הנפש. היא שכיחה במיוחד בעקבות אדים שחוו טראומה, התעללות נפשית בילדות, הפרעות חרדה ומתח, אך יכולה להתעורר גם במחסור שינה, עומס רגשי כבד, או לאחר מצבי חרדה ופסימה.
מתי כדאי לפנות לעזרה?
חוויה עברית של תחושת ניתוק קלה, וחולפת מעצמה לאחר דקות או שעות מספורות, לא בהכרח מעידה על בעיה. עם זאת, כדאי לפנות לאיש מקצוע אם התחושה ניתוק מופיעה בתדירות, גורמת מצוקה, משפיעה על התפקוד בעבודה או במערכות יחסים, או מתלווה בהיסטוריה של חווית טראומה.
איך מאבחנים דיסוציאציה?
אבחון קליני מקיף באמצעות שיחה מקצועית, כיון גם מצבים אחרים (כמו התקפי פאניקה, עישון חומרים, מיגרנה, או עיפות) יכולים ליצור תחושות משותפות וחשוב לשלל אותם. אבחון מקצועי יכול לבדוק גם את האפשרות להפרעה דיסוציאטיבית מורכבת יותר במקרים של טראומה ממושכת.
גישות טיפול שמסייעות
- טכניקות היקרקוד – תרגולים קצרים כמו 5 חושים-4 צלילים-3 צלילים שומעים, המחזירים את התשומת לגוף ולכאן ועכשיו.
- טיפול מוכוון טראומה – גישות כמו EMDR או טיפול פסיכודינמי מיוחד לטראומה, כאשר הדיסוציאציה מקורה בחוויה טראומטית.
- בניית תחושה בטוחה בגוף – תרגולים כמו יוגה, נשימה מודעת ותנועה מייממת יכולים לקבל את הגוף.
- תמיכה מקצועית מתמשכת – דיסוציאציה נוטה להשתפר כשמרגישים את הגורם השורשי במקום להתמודד עם התסמין בלבד.
חשוב לידע: במקרים בהם הדיסוציאציה מוזגת למחשבות פוגעניות עצמי, לתחושה שאין רוצים להמשיך לחיות, או למצוקה אחרת, חשוב לפנות לעזרה מיידית. במצב של משבר נפשי חריף או מחשבות אובדניות, אפשר לפנות לער"ן בטלפון 1201 (זמין 24/7, גם בצ'אט) או למוקד החירום 100.
לסיכום
תחושות ניתוק אינן סימן לחולשה או לאיבוד שליטה, והן נפוצות יותר ממה שחושבים. עם הבנה והזמן הנכון, אפשר ללמוד להישאר מעוגנים למצב הרגע הנוכחי ולבנות קשר בטוח ויותר עם העצמי. אם את/ה מזהה/ים תחושות כאלה, אפשר למצוא מטפל/ת מתאימים מתוך המאגר של Shoptherapy כאן.
תוכן מאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול מקצועי. אם את/ה במצוקה נפשית או חווים מחשבות לפגוע בעצמך, פנה/י לער"ן בטלפון 1201 או למוקד החירום 100.