כשמדברים על דימוי גוף והפרעות אכילה, נדמה לעיתים שמדובר בנושא שנוגע בעיקר לנשים. אבל יש תופעה שפוגעת בעיקר בגברים צעירים, ומקבלת תשומת לב מועטה בהרבה: דיסמורפיה שרירית, המוכרת גם בשם "ביגורקסיה" (Bigorexia). זהו תת-סוג של הפרעת דיסמורפיה של הגוף (BDD), שבו אדם תופס את גופו כרזה או חלוש מדי – גם כשבפועל הוא בעל מסת שריר גבוהה מהממוצע.
מה מאפיין דיסמורפיה שרירית?
האבחנה המרכזית היא פער בין המראה האמיתי של הגוף לבין האופן שבו האדם תופס אותו. אדם עם דיסמורפיה שרירית יכול להיות מוצק ומפותח מאוד, ועדיין להרגיש "קטן" או "לא מספיק" – תפיסה מעוותת שגורמת למצוקה נפשית משמעותית ולפעולות קיצוניות כדי "לתקן" את המצב.
תסמינים נפוצים
- עיסוק יומיומי וכפייתי במראה השרירים, כולל בדיקות חזרתיות במראה או צילומי מראה (Mirror checking).
- אימוני כוח מרובים ומוגזמים, לעיתים אפילו כשהגוף פגוע או מותש, וחשש עז "להחמיץ אימון".
- דיאטות קפדניות וספירת קלוריות/חלבון כפייתית.
- הימנעות חברתית ממצבים שבהם הגוף "נחשף" – כמו חוף הים או בריכה – מתוך בושה מהמראה.
- שימוש בחומרים מסוכנים כמו סטרואידים אנבוליים או תוספי תזונה לא מבוקרים כדי להאיץ בניית שריר.
- פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, הזוגי או התעסוקתי בשל העיסוק האובססיבי.
מאיפה זה מגיע?
כמו בהפרעות דימוי גוף אחרות, הגורמים הם שילוב של רגישות אישית, חוויות עבר (למשל בריונות על רקע מראה בילדות או בגיל ההתבגרות), ולחץ חברתי-תרבותי. הרשתות החברתיות ותרבות "הפיטנס" המקוונת מציבות סטנדרט גברי שרירי ובלתי מושג עבור רוב האנשים, ותורמות להשוואה מתמדת ולתחושת אי-מספקות.
למה חשוב להתייחס לזה ברצינות
דיסמורפיה שרירית אינה "רק" עניין אסתטי. היא יכולה להוביל לפציעות ספורט חזרתיות, לפגיעה בכבד ובלב כתוצאה משימוש בחומרים אנבוליים, ולעיתים להיות קשורה גם לדיכאון, לחרדה ולדפוסי אכילה מופרעים. מחקרים מצאו קשר בין דיסמורפיה שרירית חריפה לבין מחשבות על פגיעה עצמית, ולכן חשוב לא "לזרוק" את הנושא כאל שגרת כושר נלהבת מדי, אלא לשים לב לסימני האזהרה.
איך מטפלים בדיסמורפיה שרירית?
- טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – מיקוד בזיהוי ואתגור של מחשבות מעוותות על הגוף, והפחתת התנהגויות כפייתיות כמו בדיקות מראה חזרתיות.
- עבודה על דימוי גוף וחמלה עצמית – פיתוח יחס פחות שיפוטי וביקורתי כלפי הגוף.
- במקרים הקשורים לשימוש בחומרים אנבוליים – ליווי משולב עם גורם רפואי לבדיקת השלכות בריאותיות וגמילה מבוקרת.
- לעיתים נדרש טיפול תרופתי – בייעוץ פסיכיאטרי, כחלק מטיפול בחרדה או בדיכאון המלווים.
לסיכום
דיסמורפיה שרירית היא תופעה אמיתית וקשה, שלעיתים קרובות מוסתרת מאחורי מראה "בריא" ו"חטוב". אם אתם או מישהו קרוב לכם מרגישים שהעיסוק במראה הגוף הפך לכפייתי או פוגע בתפקוד היומיומי, פנייה לעזרה היא צעד חשוב. אפשר למצוא מטפל/ת מתאימים מתוך המאגר של Shoptherapy כאן.
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול מקצועי. אם אתם חווים מצוקה נפשית משמעותית או מחשבות על פגיעה עצמית, מומלץ לפנות באופן מיידי לאיש מקצוע, לער"ן בטלפון 1201 (זמין 24/7, גם בצ'אט), או במקרה חירום לחדר מיון ולמוקד 100.