בחברה שמעריכה חריצה ועמיסה, קשה לפעמים להבחין בין מי שעובד קשה מתוך שאיפה אמיתית למי שלא מצליח לנוח ממנה. וורקהוליזם הוא מונח שבו הצורך לעבוד הופך לכפי ומתמשך, עד כדי שהאדם מרגיש שהוא לא מסוגל להפסיק לעבוד - גם כשזה משלם מחיר בריאות, בזוגיות ובמשפחה.
מה ההבדל בין אהבה לעבודה לוורקהוליזם?
אדם שאוהב את עבודתו יכול להשקיע זמן רב בה מתוך בחירה והנאה אמיתית, ועדיין להרגיש ספיקות והנאה מדברים אחרים בחייו. וורקהוליזם שונה במהותו: הצורך לעבוד הוא כמעט כפייתי, לעיתים מונע מחרדה, מבושה או תחושה של חוסר שליטה - והנאה נמשכת גם כשהיא גורמת נזק.
תמרורים מזהים
- קושי להפסיק - משיבים לבדוק מייל במהלך הארוחה, מתקשים להתחבר לרשת או למחשב.
- הזנחת תחומים אחרים - זוגיות, משפחה, תחביבים ופנאי פנאים הולכים לשמד.
- תחושה של ערך תלוי בהצלחה - הזהות שמוזגת להישגים ולתפקוד.
- תסמינים פיזיים - כאבי ראש, בעיות שינה, תשומה עילה ותחושת חרדה מתמשכת.
- קושי להינתק - המחשבות על עבודה ממשיכות לפרוץ לזמן הפריטי.
מה הקשר לשחיקה?
לעיתים טועים בין וורקהוליזם לשחיקה בעבודה, אך יש הבדל מהותי: שחיקה מתבטאת בתשוש קרוני, בעוד ביותר במצבי לחץ מתמשך, ומגיעה לידי ביתוק מוחלט אם האדם אנוס לעצור. וורקהוליזם, מצד שני, הוא דפוס תגובתי מורכב - העבודה משמשת להרגעה מחרידה, מלחץ חברתי או פחדים קיומיים.
המחיר הנפשי והגופני
מעבר לשחיקה העצמית, וורקהוליזם קשור לסיכון מוגבר לתחלואות לב, חרדה, בעיות שינה ושחיקה. במישור הזוגי, בן/בת הזוג של וורקהוליק עיתים מרגיש/ה בדידות, בחסר נוכחות ובתחושת שהיא/הוא במקום שלישי במשפחה.
איך טיפול נפשי עוזר
טיפול, ובמיוחד גישות קוגניטיביות-התנהגותיות, יכול לעזור לזהות את המקורות הרגשיים לעומס בעבודה (מסוניים של ביטחון עצמי או של חוסר שליטה), לבנות גבולות בריאים בין עבודה למנוחה, ולפתח מקורות סיפוק ומשמעות מעבר לעבודה.
לסיכום
העבודה אמורה לתת לנו פרנסה, משמעות ותחושת משמעות - לא להיות מקור בלעדי לחיים ולבריאות. אם אתם מרגישים שהעבודה שלבם או של בן/בת הזוג הפכה לבלתי נשלטת, אפשר למצוא מטפל/ת מתאימים מתוך המאגר של Shoptherapy כאן.
הבהרה: המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה אבחון, ייעוץ או תחליף לטיפול מקצועי. אם אתם חווים מצוקה נפשית, מומלץ לפנות לאיש מקצוע.