בכי בשער הגן, התכרבלות ברגל ההורה, בקשות נואשות 'אל תעזבי' - חרדת נפרדות היא חלק טבעי מההתפתחות הרגשית של ילדים צעירים, אך כשהיא נמשכת זמן רב או בעצימות גבוהה, היא יכולה להכביד על הילד, על ההורה ועל השגרה המשפחתית.
מה היא חרדת נפרדות ומתי היא נורמלית
חרדת נפרדות מופיעה בדרך כלל בגילאי 8 חודשים עד 3 שנים לערך, כשלב הילד מבין שהורה שנעלמת מעיניו עדיין קיימת - היא עדיין כאן. בהדרגה, העוצמה של החרדה אמורה לרדת עם הגיל; אם היא נמשכת בעוצמה גבוהה מעבר לגיל הגן ומפריעה על התפקוד היומיומי, שווה לבדוק אותה מקרוב.
סימנים לחרדת נפרדות
- בכי עז והתכרבלות כשהורה עוזבת
- סירוב ללכת לגן או לבית הספר מתוך פחד מההיפרדות
- כאבי בטן או ראש לפני פרידה
- קושי להירדם לבד בחדרו בלילה
- פחד שיקרה משהו רע להורה בזמן ההפרדה
- התנגדות לישיבה אצל סבתא/בייביסיטר מוכר
מה עוזר להורים
- שגרת פרידה קצרה וקבועה - להימנע מלמשוך את רגע הפרידה, שמגביר את החרדה אצל הילד.
- תארו במשפטים פשוטים מה שקורה - "אני הולך/ת ל... ואחזור/ה ב..." נותן תחושת של ודאות וצפייה.
- אל תיעלמו בלי להיפרד - היעלמות פתאומית פוגעת באמון הילד יותר משהיא 'עוזרת'.
- חזקו התנהגות של התמודדות - מחמאה על פרידה מוצלחת, בלי להפוך את הפרידה למסערת גדולה משהיא.
- שמרו על עקביות של דמויות מטפלת - חלפים תכופים בגן/בבית מקשים על הילד יותר מאשר חדשות.
מתי לפנות לעזרה מקצועית
אם החרדה קשה במיוחד, נמשכת מעבר לגיל הגן משמעותית, משפיעה במשמעות על התפקוד בגן או בבית הספר, או מגיעה עם תסמינים פיזיים דמויי התקפי פאניקה - כדאי לפנות לפסיכולוגית ילדים או פסיכותרפיסט ילדים לבדיקה. טיפולים מבוססי CBT המותאמים לגיל הילד יכולים לעזור מאוד במקרים אלה.
אם אתם מעוניינים בחיזוק תמיכה מקצועית לילד/ה, אפשר למצוא מטפל/ת מתאימים מתוך המאגר של Shoptherapy כאן.
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול מקצועי. במקרה של מצוקה נפשית מומלץ לפנות לאיש מקצוע.