עלייה לישראל היא אחד השינויים הגדולים שאדם יכול לעבור בחייו - גם כשהיא נעשית מתוך בחירה ושמחה. מעבר למדינה, לשפה, לתרבות ולמעגלים חברתיים חדשים הוא תהליך שדורש הסתגלות נפשית משמעותית, ולעיתים מלווה בתחושות של בדידות, חרדה, עצב ואפילו אבל - גם כשהכול 'נראה בסדר' מהצד. במאמר זה נדבר על האתגרים הנפשיים הייחודיים לעולים חדשים, ועל דרכים להתמודד איתם.
האתגרים הנפשיים הייחודיים לעולים
- מחסום שפה: קושי להתבטא, לחוש 'חכמים' או 'עצמם' בשפה שאינה שפת האם, ותחושת תלות במצבים יומיומיים.
- אבדן מעמד וזהות מקצועית: מעבר ממקום עבודה או תפקיד מוכר לאי-ודאות תעסוקתית, ולעיתים גם תחושת 'התחלה מאפס' בגיל מאוחר יותר.
- בדידות וניתוק ממעגל חברתי: איבוד הקרבה למשפחה ולחברים שנשארו בחוץ-לארץ, וקושי לבנות מעגל חברתי חדש.
- געגועים ואבל סמוי: געגוע למקום, לשפה, לאוכל, לעונות השנה ולשגרת החיים הקודמת - תחושה שמזכירה אבל, גם בלי שמישהו 'נפטר'.
- עומס ביורוקרטי ולוגיסטי: התמודדות עם משרדי ממשלה, מערכת הבריאות והחינוך בשפה ובמנטליות לא מוכרות, שיכולה להיות מתישה.
"זעזוע תרבותי" ושלביו
תהליך ההגירה מתואר לעיתים כעובר כמה שלבים: שלב ה"ירח דבש" הראשוני, שבו הכול מרגש וחדש; שלב התייסרות ותסכול, שבו ההבדלים התרבותיים והקשיים היומיומיים צוברים משקל; ולבסוף שלב של הסתגלות הדרגתית, שבו מתחילים להרגיש 'בבית' יותר. חשוב לדעת שהשלב האמצעי - הקשה - הוא נורמלי וצפוי, ולא סימן לכך ש'טעיתם' בהחלטה לעלות.
איך זה משפיע על בריאות הנפש
קשיי הגירה יכולים לבוא לידי ביטוי בחרדה, בדיכאון, בעייפות נפשית מתמשכת ובתחושת ניתוק. אצל ילדים ובני נוער, הקושי יכול להתבטא גם בקשיי הסתגלות חברתית בבית הספר. חשוב לזכור שתגובות אלו הן תגובה הגיונית לשינוי גדול - ולא 'חוסר התמודדות' או חוסר הערכה על ההזדמנות לעלות.
דרכים להתמודד
- לבנות שגרה יומית קבועה - היא מעניקה תחושת ביטחון וצפיות בתוך הרבה שינוי.
- לחפש קהילה של עולים מרקע דומה - קבוצות וותיקים יכולות להקל על ההשתלבות ולתת תחושת שייכות ראשונית.
- להרשות לעצמכם ללמוד את השפה בהדרגה, בלי להעמיס על עצמכם ציפיות לא ריאליות.
- לשמור על קשר עם המשפחה והחברים שנשארו מאחור, אך גם להשקיע באופן פעיל ביצירת קשרים חדשים כאן.
- להכיר בכך שגעגוע וקושי הם חלק טבעי מהתהליך, ולא סימן לכישלון.
מתי כדאי לפנות לטיפול מקצועי
אם תחושות הבדידות, החרדה או העצב מתמשכות, מכבידות על התפקוד היומיומי או מלוות בתחושת חוסר תקווה, זה הזמן לשקול טיפול נפשי. יתרון גדול הוא לפנות למטפל/ת שמדבר/ת את שפת האם שלכם או מכיר/ה את התרבות ממנה הגעתם - זה יכול להקל מאוד על התהליך ולאפשר ביטוי מדויק יותר של מה שעובר עליכם.
אפשר למצוא מטפל/ת מתאימים מתוך המאגר של Shoptherapy כאן, ולסנן לפי שפה שבה אתם מרגישים הכי בבית.
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון או טיפול מקצועי. אם תחושות הבדידות או המצוקה מלוות במחשבות על פגיעה בעצמכם, ניתן לפנות בכל עת לער"ן בטלפון 1201 (זמין 24/7, גם בצ'אט ער"ן), או לחדר מיון/מוקד חירום 100.