"יש לך דיכאון קליני." "זה הפרעת חרדה מוכללת." "האבחנה היא ADHD." קבלת אבחנה פסיכיאטרית - גם אם ציפיתם לה, וגם אם היא הגיעה בהפתעה - יכולה לעורר סערת רגשות. חלק מהאנשים מתארים הקלה גדולה ("סוף סוף יש הסבר למה שעברתי"), ואחרים חווים הלם, פחד, בלבול או אפילו הכחשה. כל התגובות הללו תקינות ושכיות. במאמר זה נדבר על איך להתמודד רגשית עם קבלת אבחנה פסיכיאטרית, ולמה חשוב לדעת שהאבחנה היא כלי, לא תווית.
למה קבלת אבחנה כל כך רגשית
אבחנה פסיכיאטרית נוגעת בליבה של איך אנחנו מבינים את עצמנו. היא יכולה לגרום לאדם להרגיש "שונה", "פגום" או "מתויג"ך, אבל גם - ובמקביל - להרגיש מובן לראשונה אחרי שנים של תהייה. לעיתים האבחנה מגיעה אחרי תקופה ארוכה של קשיים לא מוסברים, ואז היא מביאה הקלה אמיתית. במקרים אחרים היא מגיעה כהפתעה מלאה, ואז הצורך הראשוני הוא פשוט לעבד את המידע ולתת לו "לשקוע".
תגובות רגשיות שכיחות לאחר אבחנה
- הקלה - תחושה שסוף סוף יש שם למה שחוויתם, ושאתם לא "לא נורמליים" או "חלשים".
- פחד וחרדה - דאגה מהעתיד, מההשלכות על עבודה, זוגיות או הורות, או מהצורך בטיפול תרופתי.
- אבל - תחושת אבל על "מי שהייתי לפני", או על הזדמנויות שחשים שהוחמצו בגלל המצב שלא טופל קודם.
- הכחשה או התנגדות - "זה לא אני", או ניסיון לדחות את המידע - תגובה אנושית טבעית, במיוחד בשלבים הראשונים.
- בושה או חשש מסטיגמה - פחד מה יחשבו אחרים, או מהשפעה על מערכות יחסים ותעסוקה.
האבחנה היא כלי, לא תווית
חשוב לזכור: אבחנה פסיכיאטרית נועדה לתאר דפוס של תסמינים שמטרתו לכוון לטיפול המתאים - היא לא מגדירה מי אתם כאנשים, ולא קובעת את הגבולות של מה שתוכלו להשיג. אנשים רבים מנהלים חיים מלאים, יוצרים, מצליחים ואהובים עם אבחנות פסיכיאטריות מכל הסוגים. האבחנה היא מפה, לא גזר דין.
איך מתמודדים בפועל - כמה עצות מעשיות
- תנו לעצמכם זמן לעבד - אין צורך "להסתדר" עם המידע ביום אחד. זה תהליך.
- בקשו הסברים מהגורם המאבחן - מה האבחנה אומרת בפועל, מה אפשרויות טיפול, ומה אפשר לצפות בהמשך.
- חפשו מידע ממקורות אמינים - ולא רק מפורומים או רשתות חברתיות, שיכולים להציג תמונה חלקית או מוטה.
- שתפו מי שתומך בכם - בזמן ובמידה שמתאימה לכם, לא חייבים לשתף את כולם או בכלל.
- המשיכו בטיפול, ולא רק באבחון - האבחנה היא תחילת הדרך, לא סוף התהליך.
כשהאבחנה מעוררת משבר רגשי עמוק
לחלק מהאנשים, קבלת אבחנה - בעיקר אבחנות שנתפסות כ"קשות" או מלווות בסטיגמה - יכולה לעורר תקופה של משבר רגשי משמעותי, כולל תחושות של חוסר תקווה. אם אתם חווים מחשבות על פגיעה עצמית או תחושה שאתם לא מצליחים להתמודד עם המידע, חשוב לדעת שיש לאן לפנות באופן מיידי: ער"ן, בטלפון 1201 (זמין 24/7, גם בצ'אט), או לחדר מיון/מוקד חירום בטלפון 100.
תהליך טיפולי מלווה, לצד הצוות המאבחן, יכול לעזור לעבד את הרגשות שמתעוררים ולבנות תוכנית המשך שמתאימה לכם. אפשר למצוא מטפל/ת מתאימים מתוך המאגר של Shoptherapy כאן.
הערה: המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו תחליף לאבחון או לטיפול מקצועי. במקרה של מצוקה נפשית או מחשבות על פגיעה עצמית, פנו ללא דיחוי לער"ן בטלפון 1201 (זמין 24/7, גם בצ'אט) או לחדר מיון/מוקד חירום בטלפון 100.